סגולות להינצל מפיגועים
בפרקי אבות מובא ששבעה מיני פורעניות באין לעולם על שבעה גופי עבירה…. חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה. ולכן הסגולות להנצל מצרה, נתונות בעיקר בידיהם של גדולי ישראל ודייניהם, אבל גם אנו מחויבים לדבר. לא תמיד אנו דנין את חברנו/חברתנו לטוב ולפעמים ליבנו לא רוחש לו טוב ולכן אחד הדברים שאנו צריכים זה להתאחד בינינו לבין עצמנו.
כבר בתקופת התנאים מוצאים אנו את השימוש בסגולות ורובן בעצם מוסבות לשעת צרה למשל הסגולה לשמירת הדרך היא לוויה. מובא במסכת סוטה: "כל שאינו מלוה ואינו מתלווה כאילו שופך דמים". ועוד (שם): "כל המלווה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק".
סגולה להצלה מפחד מובאת במסכת מגילה: "מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. ותקנתו, ידלג מדוכתיה ארבע גרמידי, או ליקרי קריאת שמע, או יאמר עזי דבי טבחא שמינא מינאי". כלומר העז שבבית המטבחיים שמנה ממני… לחש כמין הערה למלאך המוות או לשדים שלא כדאי להם לקחת אותנו אין עלינו מספיק בשר. מעניין מה יגידו ה"מלאים יותר" בבני ובנות ישראל…
סגולה לשעת צרה היא להגיד לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס: "אלהא דמאיר ענני". הסגולה מקורה במעשה המובא במסכת עבודה זרה, י"ח. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, ואם יענישוהו יאמר "אלהא דמאיר ענני",כדי להינצל ובאמת כך היה.