סגולה לבטל הריבים ביום שישי ערב שבת

לצערינו הרב אנו רואים ושומעים על כך כל פעם מחדש, יום ששי מגיע כולם עסוקים בהכנות של שבת מנקים מבשלים ופתאום זה מתחיל… ריב טפשי על כלום מתגלגל לכדי צעקות והריב מתפשט מההורים לילדים וגם השכנים נהנים קצת…
שמעתי על משפחות שנקרעו בגלל מריבות טפשיות שהתחילו ערב שבת. כל השבוע בכל טוב אין בעיות כולם נחמדים לכולם רק ביום ששי הכל מתחיל להתפוצץ.
לכן החלטתי לאגור בשבילכם את כל הסיבות למה זה קורה על פי ראשונים ואחרונים וגם סגולות טובות ומועילות להפסיק את הפיאסקו השבועי.
יש לציין דבר אחרון לפני שתתחילו לקרוא- עבודת שינוי המידות הינה עבודה חשובה שיש לצרוך ממנה הרבה מאוד שהרי הסגולות מועילות אך כדאי לנו להשתנות מבפנים.
“מרבים שלום בעלות המנחה בערב שבת קודש כי הוא עת מסוכן למחלוקת בין איש לאשתו ובין המשרתים עיין בגמ’ גטין דף ב”ן ע”א והרבה מורח הסטרא אחרא בזה לחרחר ריב והאיש הירא יכוף יצרו ולא יעורר שום מחלוקת והקפדה ואדרבה יבקש שלום וילך לשלום ויתפלל מנחת ערב שבת קודש כהוגן בישוב ובחזרה כי הוא זמן גילוי אורות שבת קודש בשמים ממעל מרן החיד”א במורה באצבע סימן ד’ אות ק”מ.”
וכבר נודע מה שאמרו בגמרא (גיטין נב) באותם אנשים שהיה השטן מתגרה בהם בליל שבת לעשות מריבה גדולה ביניהם ונקלע רבי מאיר לשם שלושה שבתות עד שעשו שלום ושמע שקרא השטן “וי שהוציא רבי מאיר לאותו גבר מביתו” נמצא המקפיד ועושה מריבה הוא מחזיק ידיו של שטן ולהיפך הוא מגרשו וגבר ישראל עיין שם.
ונראה שאותה עצה של התנצלות שכתב הבן איש חי המל שאם יצא איזה מכשול מתחת ידם אינו נעשה מאתם אלא הוא מעשה שטן כדי לחרחר ריב ומדון בעת ההיא אפשר לעשותה בכל עת אלא שבעלות המנחה של ערב שבת הרבה טורח הסיטרא אחרא לכן צריך להתחזק יותר ויותר בדבר זה בעת ההיא ועיין במדרש (במדבר פרק ט’ פסקא ב’) לימדה אותך התורה שתהא וותרן בתוך ביתך, נשפך יין הוי וותרן וכו’ (ועיין עוד בפלא יועץ אות איש)

סגולת השחזת הסכין לשלות בית
השחזת הסכין בער”ש נפקא להו מפסוק וידעת כי שלום אהלך, מרן ב”י משם הכל בו ועו’ מקרא והכינו את אשר יביאו דא”ת הוא ע”ד לאתים ולמזמרות כמ”ש בס’ ח”ע ובס’ חמ”י כתב דע”ד הסוד צריך שלא יהיה פגום דע”י ביטול הפגימות יתבטלו ס”מ וחיילותיו ועל זה נאמר וידעת כי שלום אהליך יע”ש. ואני אמרתי דרך צחות לפי מידת הנשים דלוקחות סכינים לגרר הנסרים והקורות והעמודים ללבנם והא גרמא להו דמלאים פגימות ובליל שבת כשלוקח הבעה”ב לחתוך ולא יוכל, יעשה קטטה עם בני ביתו אפי’ שלא פגמו אותה, תולה הסיבה בהם ע”ד כך עונשו של בדאי. לכך דרשו “וידעת כי שלום אהליך” על השחזת הסכינים ולא תחטא לחשוד אותה דלפי  האמת לא לקחה הסכין לנרר בחלונות ובפתחים וכדומה ונמצא דהשחזת הסכינים מביא הבאת שלום בין איש לאשתו. כן גם האשה תתן דעתה על זה לטוב לה. (מרן “כף החיים” סימן כז’ סעיף לג’)

לפנות קורי עכביש
עו”כ החמ”י דיזהר בער”ש לפנות כל קורי  עכביש כדי לגרש הקלי’ הנקרא “שממית” ור”ת שמעית בידיה תפש, הוא שב”ת לרמוז מן ביעורה בער”ש (ע”ש ובש’ עמק ברכה) ואני שמעתי מפי צדיק מוה”ר מר קשישא בעל עבודת משא זלה”ה דהרב הגדול בעל יד אהרן ז”ל שהיה מקרב מחנינו בדור שלפנינו היה מזהיר לבני ביתו דכיון דנעשה אחר חצות, נכנם קדושת שבת ואין לפנות הקורי עכביש אם לא קודם חצות ואתי עליו מהרמז הנז’ דהוא שב”ת ומניחין אותה זת”ד וזה בעצמו עושין לסגולה כדי לתופסה לשממית עצמה דאומרין ,שבת, ואינה זזה ממקומה ורבים אומרים דהוא בדו”מ (מרן “כף החיים” סימן כז’ סעיף לד’)

לדבר בניחותא
כתב המורה באצבע אות ק”מ וז”ל בהעלות המנחה בערב שבת קדש הוא עת מסוכן בין איש לאשתו ובין המשרתים והרבה הסט”א לחרחר ריב והאיש הירא יכוף את יצרו ולא יעורר שום מחלוקת והקפדה ואדרבה יבקש שלום עכ”ד. ואנכי עבדו מוסיף על דבריו דאני הגבר ראה עיני דבכל בית שהיה מחלוק’ בע”ש ערב או בליל שבת היה בדוק ומנוסה כי רעה נגד פניהם ולא יצאו נקיים באותו שבוע באיזה מקרה רע דוק ותשתכח. ^ ומרגלא בפומי לומר לבני ביתי בכל מאמרם ז”ל דצריך למימרינהו בניחותא. (מרן “כף החיים” סימן לז’ סעיף לה’)
ופעם בליל שבת בשנת תק”ע שהייתי דר עם שכנים דהשכן היה עושה קטטה עם אשתו אחר הקידוש על דבר מאכל ותכף קמתי מעל שלחני והלכתי וישבתי על שלחנו וכשראו אותי נבהלו נחפזו ועשו שלו’ ביניהם ובכל פעם שהיה רואה אותי היה מחזיק לי טובה ואומר אלי אותה הלילה היתה לי לאות ולזכרון שלא עשיתי עוד קטטה עם אשתי אף שעברו ימים ושנים. וזה כתבתיהו בספר כדי דממני יראו וכן כל אחד עם שכנו הקרוב אל ביתו והיתה הרווחה דאם הוא משים שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו, לא יתכן דהוא יעשה קטטה ומחלוק’. ומרבים שלום בעולם ויחרד האיש חרדה גדולה ויבכה במר נפשו כשקורא בס’ שבחי רבי’ האר”י זיע”א דמחמת קטטה שהיה בערב שבת גרמ”א דנפיל דנר אלהים טרם יכבה כמעט שכב אוי לדורות דיצא חס”ר הד”ר עמודא דנהורא דנסתמו עיניהן ולבן של ישראל בעבור סיבה זו דעילא מצא ואין ספק דמי שישים זה בדעתו יהיה תמיד סבלן ומעביר על מידותיו ושלום יוסיפו לו.

“צוואת” הבעש”ט
וכן כתב בעש”ט לחסידיו בערב שבת האחרון שלו והזהיר אותם על חרחור ריב:
“וזהו העיקר למעה”ש ולמעה”ש בל וכמחרחר ריב רק שלום יהי’ ביניכם כתבתי היום כי בלילה גילה לי מו”ר כי זה הערב שבת הגדול האחרון וד”ל דברי מורכם ורבכם מנהיג הדור שלכם הכותב בדמעות שליש…”

יתן צדקה ויכוף עצמו
לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ויאמר משה וגו’ קחו מאתכם תרומה לה’(לה ג ד ה) אפשר לפרש סמיכות שמירת שבת למצות צדקה בס”ד בהקדים מה שרמז מוה”ר הרב המלומד בנסים ר’ משה הכהן ז”ל בספרו פני משה תבערו אש בכל מושבותיכם ס”ת שלום רמז למה שכתבו המקובלים שבשבת יזהר מהמחלוקת מכל כל וכל העובר על זה עובר על לא תבערו אש וראה עוד בספרי הקטן חן יוסף ח”א בסדרין מה שכתבתי בזה וכן כתוב בתיקוני הזוהר תיקון מח האי כל מאן דכעיס בשבת כאילו אוקיד נורא דגיהנם פירוש כל מי שכועס בשבת כאילו מבעיר אש גיהנם רחמנא ליצלן וכידוע שהיצר הרע משתדל יותר בשבת לעשות המחלוקת וכסיפור הנודע בגמרא (גיטין נב) “מעשה בשני אנשים שהשטן היה מתגרה בהם ובכל ערב שבת היו מתקוטטים זה עם זה פעם אחת נזדמן רבי מאיר למקומם עיכב אותם שלשה שבועות דהיינו שבכל ערב שבת של שלשת השבועות היה שם עד שעשה שלום ביניהם שמע לשטן שאומר אוי שהוציא רבי מאיר לאיש הזה מביתו כי כשעשו שלום ביניהם לא היה לשטן שם עוד מה לעשות ע”ש ומטעם זה אנו אומרים שבת שלום כמו שכתבתי בתשובה בביאור הפיוט שלום עליכם שאומרים בליל שבת ונדפס בשו”ת מעשה נסים ח”א למורי ורכי ועטרת ראשי הרב נסים הכהן שליט”א חלק אורח חיים סימן קמח ע”ש.
ומסופר על הרב הקדוש רבי מנחס מנשה זצ”ל (מח”ס אהבת חיים ב”ח) שתמיד היה נזהר ומזהיר לאחרים לברוח מן המחלוקת ולהיות מן הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים ובפרט הזהיר על זמן ערב שבת קודש שצריכים להיזהר באותם שעות לברוח מהמריבה והמחלוקת מפני שזמן מנחה בערב שבת הוא עת מזומן לחירורי ריב מפני שבאותה שעה נבראו כידוע המזיקין ולא הספיקו לשלימות גופן וכך היה אומר רבנו מי שיש יראת אלוקים בלבו יכוף את עצמו ולא יעורר שום מחלוקת המתעוררת באותה שעה ואדרבה יבקש שלום וילך לשלום להתפלל בישוב הדעת ובכוונה כי אז הוא כבר גילוי אורות שבת קודש בשמים ממעל.
ומסופר על הגאון ר’ חיים פלאגי זצ”ל שפעם פנה אליו אדם אחד שהשקט והשלום לא שררו בביתו מעולם בערבי שבתות מה לעשות שישוב השלווה והאושר לביתו אמר לו הרב שיתן צדקה לעניים כיון שנתן חזר השקט השלום והשלווה לשרור בביתו שאל האיש את הרב “מה ענין ביטול הכעס והמריבות בשבת על ידי הצדקה?” השיבו הרב “כי כל זמן שלא היה נותן צדקה לעניים היו העניים מקללים אותו ועל כן לא שרר שלום בביתו וכשהתחיל לתת צדקה ברכוהו והחי יתן אל ליבו וא”כ זוהי הסמיכות מצות שמירת שבת ממחלוקת למצות צדקה וכאמור” (ספר חסדי דוד פרשת ויקהל).

 להרבות אהבה ושלום בביתו בערב שבת
בספר שיבת ציון כתב במנהגי ערב שבת עמוד סט
יזהר מאוד להרבות אהבה ושלום בביתו בערב שבת, כי הסט”א עושה ככל יכולתה לחרחר ריב ומרון ודבריו יהיו בנחת ובמרגוע. וראה מנה שכתוב (בשעה”כ דע”א ע”ב) ובכניסתך לבית תאמר בקו”ר ובשמחה יתירה שבת שלום כי הוא כחתן המקבל הכלה בשמחה גדולה עכ”ל ועיין בספר בן איש חי (ש”ב וירא בהקדמה) שכתב באמת מי שיש לו מה בקדקדו יבין שהמכשול אינו נעשה מבני ביתו אלא השטן המבקש לחרחר ריב ומדון בעת הזאת וכי יש אדם שיוכל להלחם עם השטן ולנצחו מי זה יוכל לומר יכולתי ונצחתיו לכן המשכיל ידום וישתוק וטוב לו בעוה”ז ובעוה”ב ע”כ. וכ”כ לו עוד בספרו בן יהוידע (שבת לד) שדבריו בעש”ק יהיו בנחת יותר מכל הימים וכ”כ בספרו בניהו (שבת קיט) דרב חנינא מעטף וקאי בפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת מלכתא עכ”ל הגמרא ופירש הרב ז”ל דאמר למלאכים בואו ונצא לקראת שבת מלכתא ר”ת בשלו”ם לרמוז שהשעה צריכה חיזוק להרבות שלום ועי”ע בשל”ה נשבת נר מצוה לב

סגולת יקום פרקן מן שמיא אחרי קריאת התורה בשבת
וכך נאמר בספר חסידים “למה הרוחות מחבלין ערב שבת? לפי שאין הרוחות בגיהנם. פירוש רוחות של רשעים במיתתן הם מזיקים. – כמו כל תולדות קין שמתו שנעשו נשמותיהן מזיקין וניתן להם רשות להזיק למחללי שבתות או אם היו עצבין בשבת או אם אינו מתעדן בו. לכך תחלואי רוחות בשבת… לכן אומר בשבת “יקום פורקן וכו’ ובריות גופא”, ולא ביום טוב. ונשמות שמזיקין אין לאדם רפואה ברפואות בני אדם יותר, כי אם בוראו – “ומחץ מכתו ירפא “(ישעיה ל כו).
בשבת יוצאות נשמות הרשעים מן הגהינם לחפשי, ואז מסוגלות להזיק. ולמרות שאביי גזר על חילותיה של אגרת בת מחלת מלעבור במקומות יישוב אין נשמות אלו נמנות על “שמונה עשר רבוא מלאכי חבלה” שלה. וכאשר הן יוצאות מגהינם נמלטות נשמות הרשעים לבית הכנסת
סכנת נשמות הרשעים בלילי שבתות נזכרת גם בכתבים המיוחסים לרבי אלעזר מוורמייזא הרוקח, “לכך אדם שאירע לו חולי בשבת צריך רחמים יותר מבחול לפי שהפושעים הנינוחין מדין גיהנם בשבת פנויין ויוצאים ומזיקים ומה שהנשמות מזיקים לא ניתן רובפעמים לרפואה לכן מאד יזהר כל אדם מלילך יחידי בלילי שבת מפני המזיקים והנשמות.
אף לספרד הגיעה השמועה על הנשמות המזיקות בלילי שבתות ובביאורו מפרש ר’ יצחק אבוהב את דברי הטור “אבל בשבת דשכיחי מזיקין”, בזה הלשון: “דשכיחי מזיקין וכו’ שמעתי שכתוב בספר הזהר שאלו המזיקים הם נפשות הרשעים שבגיהנם ובשבת נותנים להם מנוחה לשוט בעולם ונעשים מזיקים”.
ובידוע מכתבי הקבלה שהמזיקין בעיקר מזיקים בכעס ובפחד ולכן ידע שהדיבורים היוצאים מפיהם הכועס אינו שלהם אלא דיבורי סרק של המזיקין.
ויהי רצון שנזכה לשנה טובה ומאושרת שנה שמחה ושיקוים בנו הכתוב “ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום ” אמן.