המדריך לקריאת שם לילד/ה

במדרש: “זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור, לעולם יבדוק אדם בשמות לקרוא לבנו הראוי להיות צדיק כי לפעמים השם גורם טוב או גורם רע… – וכך נמצא בספר רבי משה הדרשן” (מדרש תנחומא האזינו ז’)

ישנם שלושה סוגים של שמות:

א] יש שמות של לכתחילה. שמות מתאימים וטובים. ובהם קוראים לכתחילה.

ב] יש שמות שאם קראו בהם לא משנים אותם, אבל לכתחילה לא קוראים בהם. רק אם יש איזו שהיא בעיה, משנים אותם.

ג] יש שמות שאפילו אם קראו בהם משנים אותם. כשבוחרים שם לילד,

בחירת שם שההורים אוהבים

קריאת השם היא הזכות של ההורים. לא של הסבא הסבתא או הדודה. השם צריך להיות שם שההורים אוהבים אותו ורוצים בו. הם צריכים להחליט בהסכמה בינם לבין עצמם. אחרי שהחליטו ראוי להתייעץ עם רב לראות שהשם הוא שם טוב ומקובל, כי לפעמים אפשר לטעות ולקרוא בשם שלא טוב לילד ויפגע בו בהמשך החיים. אבל השמות צריכים להיות שמות שההורים אוהבים אותם. רק אם יש ויכוח בין האב לאם על השם – ילכו לרב שיחליט על שם בשביל בנם.

את השם ראוי לקבוע רק אחרי הלידה. לפני כן אפשר להעלות רעיונות של שמות שונים. אבל קביעה בין ההורים תהיה בעיקר אחרי הלידה.

אם הורי הבעל או האישה מבקשים לדעת את השם לפני הלידה –כדאי לומר להם שהמנהג הוא שההורים מחליטים על השם רק לאחר הלידה. ואם רוצה לעשות להם נחת ולשתף אותם – יכול להודיע להם את השם ממש לפני הברית, כדי שלא יתעורר ויכוח שההורים ירצו שם פלוני או אלמוני דווקא וההורים ירצו משהו אחר.

אם יש ויכוח בן הבעל לאישה. הם צריכים לדעת כי כל שם שלא מתאים לאחד מהם – לא יקראו בו. יחפשו עוד ועוד שמות עד שימצאו שם שמתאים לשניהם.

לבחור שם שיש לו משמעות חיובית

ראוי לחפש שם שיש לו משמעות חיובית. שאין לו הקשר שלילי. הגמרא (יומא פג) מספרת על רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי שהיו הולכים בדרך. “רַבִּי מֵאִיר הֲוָה דַיֵיק בִּשְׁמָא”. רבי מאיר היה בודק את שמות האנשים לדעת את מעשיהם על פי משמעות שמותם, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי לָא הַווּ דַיְיקֵי בִשְׁמָא. הגיעו לאיזה מקום וביקשו מקום ללון. נתנו להם. שאלו את בעל הבית מה שמך: אֲמַר לְהוּ: ,כִּידוֹר’. אָמַר להו רבי מאיר, שְׁמַע מִינָהּ, אָדָם רָשָׁע הוּא, דִּכְתִיב, (דברים לב) “כִּי דּוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה”.

רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי הפקידו אצל בעל הבית הזה את כספם, כי הוא נראה להם צדיק וטוב. רַבִּי מֵאִיר החביא את כספו ליד בית הקברות, במקום שלא יחפשו אותו אנשים אחרים. אירע המקרה והמקום שבו החביא רבי מאיר את כספו היה ליד קבר אביו של אותו כידור הפונדקאי.

בלילה בא אביו של כידור ואמר לו שיש כסף ליד קברו בבית עלמין, בא אותו רשע לרבי מאיר וסיפר לו את החלום. אמר לו רבי מאיר שחלומות של ליל שבת אין בהם ממש. ליתר ביטחון הלך רבי מאיר ושמר את כספו עד מוצאי שבת. במוצאי שבת באו רבי יהודה ורבי יוסי לכידור וביקשו את כספם. אָמַר לְהוּ: לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. אֲמַר להם רַבִּי מֵאִיר: למה לא בדקתם בשמו? אמרו לו רבי יהודה ורבי יוסי למה לא הזהרת אותנו? אמר להם רבי מאיר שהעניין הזה של השמות הוא לא דבר ודאי ומוחזק לגמרי, אבל בהחלט יש בו סיבה לחשש.
הלכו אותם חכמים ומשכו את כידור בדיבור, השקו אותו יין ושמו לב כי שפמו מלוכלך בעדשים. הלכו לאשתו ואמרו לה בעלך ביקש שתתני לנו את הכסף שהפקדנו אצלו, סימן לדבר שנתת לו הבוקר לאכול עדשים. כשהיא שמעה את הסימן הבדוק הזה – נתנה להם את הכסף שלהם והלכו לדרכם. כששמע אותו אדם כי חכמים הצליחו להערים עליו ולקחו את כספם חזרה הלך והרג את אשתו מרוב כעס. כאילו היא אשמה. מספרת הגמרא שבהמשך הדרך למדו החכמים מרבי מאיר לבדוק את בני האדם בשמות. לא שהשמות אומרים בוודאות על תכונותיו של האדם אבל הם יכולים ללמד אותנו לחשוש ממה שהשם גורם. לכן לא קוראים בשם “נמרוד”. שמשמעותו מרידה. וכן כל כיוצא בזה.

 ראוי שיהיה שם של צדיקים

כדאי שהשם יהיה שם של אנשים טובים וישרי דרך. אנשים צדיקים. אם קוראים על שם אדם מסוים. ראוי לבחור אדם שהוא חיובי שומר מצוות. בעל מידות טובות וכד’. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא “מתן” שהוא שם של כהן לעבודה זרה. למרות שמשמעות השם היא חיובית וכן לא טוב לקרוא לכתחילה בשם “ענת” או “נבו” שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי בתורה.

שמות אנשים עם משמעות כפולה – אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע כמו למשל “נעמה” או “ישמעאל” מותר לקרוא בו ויכוונו לרבי ישמעאל שהיה הכהן הגדול ולא לישמעאל שהיה פרא אדם. יכוונו לנעמה אשת נח ולא לנעמה אחות תובל קין שחטאה והחטיאה את הנפילים. כן השם “יהודית” שהייתה אחת שהיא רשעית – אשת עשיו. ואחת צדקת שהצילה את ישראל בימי הבית השני. כן אבשלום, אלעד הם שמות שמשמעותם חיובית אע”פ שהיה אדם שלילי שנקרא בשם זה.

על שם מישהו שהיה איש טוב

אם חייבים לתת שם עם שם אדם שלא היה איש חיובי, כגון סבא או סבתא שהיו בעלי מידות רעות או שלא התנהגו בטוב עם הבריות. אפשר לכוון בעת קריאת השם על שם של צדיק שנקרא באותו שם בדיוק ויותר טוב להוסיף שם שני על השם של הסבא או הסבתא הזאת.

לא לקרוא בשם משונה ומיוחד

אין לקרוא לבן או לבת שם שלא רגילים בו, שם פלאי. שם זה עלול לגרום לילדים צער כשיגדלו בין ילדים ולפעמים גם בין מבוגרים.

לא לקרוא על שם אדם שנהרג או היו לו חיים קשים

אין לקרוא על שם אדם שהחיים שלו לא היו חיים טובים ולא שחלילה נהרג במלחמה או במחלה קשה בקיצור ימים ושנים. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח ח”ו, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ונוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל, יחיה, ולכוון על שמו של מישהו אחר.

לא לקרוא שם של בנים לבנות ולא של בנות לבנים

אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו שהוא עלול לגרום צער לילדים בעת שיגדלו, שחבריהם עלולים להציק להם בשל כך. גם הילד עצמו עלול להתבלבל ובימינו שיש כאלה שלא יודעים אם הם בנים או בנות, ראוי להקפיד בדבר זה ביותר שהילדים לא יתבלבלו בדבר זה כלל. כמו כן ראוי לא לקרוא לבת בשם הדומה בשורשו לשם של בן, כמו: רפאלה, דניאלה,שרונה, יוספה וכדומה. שזה עלול להפריע לילדה כשתגדל להיזכר תמיד על שם פלוני שעל שמו היא קרויה.