פסוקי בטחון

פסוקי בטחון

נמצא כתוב בשם הגאון החסיד מופלג בדורו וכו’ מהר”ל מפרג זללה”ה וגם מובא בס’ טהרת הקודש שיאמר כל אדם פסוקי בטחונות כדי להרגיל עצמו למדת הבטחון ואמונה זאת עיקר דת ישראלי ומה גם עתה שהאמונה נחלש למאוד אצל כמה בני אדם וצריך מאוד להתחזק עצמו בזה, ואחר אמירת הפסוקים יבקש מהש”י שיזכהו למדת אמונה ובטחון כרצונו ית”ש עיי”ש וכ’ שם הגאון הזה שמקובל בידו מהקדמונים זלה”ה שאלו הפסוקים מסוגלים לבטל בהם כל גזרות קשות.
ובדוק ומנוסה הוא להם שהיו אומרים פסוקים אלו בכמה מערכות המלחמה ושמו בטחונם חזק בהקב”ה והיו נצולים.
הרי שמסוגלים הם עד מאוד, וגם הפסוקים אלו מסוגלים לבעלי משא ומתן לאומרם על הדרכים, גם בביתם קודם עסקיהם.

 אַ֥שְֽׁרֵי הַגֶּ֗בֶר אֲשֶׁר־שָׂ֣ם יְהֹוָה מִבְטַח֑וֹ וְֽלֹא־פָנָ֥ה אֶל־רְהָבִ֗ים וְשָׂטֵ֥י כָזָֽב: אַל־תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן־אָדָ֓ם׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה: אֹמַ֗ר לַֽיהוָה מַחְסִ֣י וּמְצוּדָתִ֑י אֱלֹהַ֗י אֶבְטַח־בּֽוֹ: אֱֽלֹהַ֗י בְּךָ֣ בָטַחְתִּי אַל־אֵב֑וֹשָׁה אַל־יַֽעַלְצ֖וּ אֹיְבַ֣י לִֽי: אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא־בֽוֹשׁוּ: אַל־תִּבְטְח֣וּ בְעֹשֶׁק֮ וּבְגָזֵ֪ל אַל־תֶּ֫הְבָּ֥לוּ חַ֤יִל׀ כִּֽי־יָנ֑וּב אַל־תָּשִׁ֥יתוּ לֵֽב: אָ֤ז תֵּלֵ֣ךְ לָבֶ֣טַח דַּרְכֶּ֑ךָ וְרַגְלְךָ֗ לֹ֣א תִגּֽוֹף: אִם־תַּחֲנֶ֬ה עָלַ֨י׀ מַחֲנֶה֮ לֹֽא־יִירָ֪א לִ֫בִּ֥י אִם־תָּק֣וּם עָלַי מִלְחָמָ֑ה בְּזֹ֗את אֲנִ֣י בוֹטֵֽחַ:

 בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ: בִּטְח֘וּ ב֤וֹ בְכָל־עֵ֨ת׀ עָ֗ם שִׁפְכֽוּ־לְפָנָ֥יו לְבַבְכֶ֑ם אֱלֹהִ֖ים מַחֲסֶה־לָּ֣נוּ סֶֽלָה: בִּטְח֥וּ בַֽיהוָ֖ה עֲדֵי־עַ֑ד כִּי בְּיָ֣הּ יְהוָ֔ה צ֖וּר עוֹלָמִֽים: בְּטַ֣ח בַּֽיהוָה וַעֲשֵׂה־ט֑וֹב שְׁכָן־אֶ֗רֶץ וּרְעֵ֥ה אֱמוּנָֽה: בְּטַ֣ח אֶל־יְהוָה בְּכָל־לִבֶּ֑ךָ וְאֶל־בִּֽינָתְךָ֗ אַל־תִּשָּׁעֵֽן: בְּיִרְאַ֣ת יְהוָה מִבְטַח־עֹ֑ז וּלְבָנָ֗יו יִהְיֶ֥ה מַחְסֶֽה: בְּךָ, בָּטְחוּ אֲבֹתֵינוּ, בָּטְחוּ וַתְּפַלְּטֵמוֹ: בְּשָׁל֣וֹם יַחְדָּו֮ אֶשְׁכְּבָ֪ה וְאִ֫ישָׁ֥ן כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֣ה לְבָדָ֑ד לָבֶ֗טַח תּוֹשִׁיבֵֽנִי: בֵּאלֹהִ֣ים בָּטַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה בָשָׂ֣ר לִֽי: בֵּֽאלֹהִ֣ים בָּטַחְתִּי לֹ֣א אִירָ֑א מַה־יַּעֲשֶׂ֖ה אָדָ֣ם לִֽי: בֵּ֣ית אַהֲרֹן בִּטְח֣וּ בַיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא: בּוֹטֵ֣חַ בְּעָשְׁרוֹ ה֣וּא יִפֹּ֑ל וְכֶעָלֶ֗ה צַדִּיקִ֥ים יִפְרָֽחוּ:

 גַּם־אִ֤ישׁ שְׁלוֹמִ֨י׀ אֲשֶׁר־בָּטַ֣חְתִּי ב֖וֹ אוֹכֵ֣ל לַחְמִ֑י הִגְדִּ֖יל עָלַ֣י עָקֵֽב: גּ֣וֹל עַל־יְהוָ֣ה דַּרְכֶּ֑ךָ וּבְטַ֥ח עָלָ֗יו וְה֣וּא יַעֲשֶֽׂה:

 הִנֵּ֨ה אֵ֧ל יְשׁוּעָתִ֛י אֶבְטַ֖ח וְלֹ֣א אֶפְחָ֑ד כִּֽי־עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֣הּ יְהוָ֔ה וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָֽה: הַשְׁמִ֘יעֵ֤נִי בַבֹּ֨קֶר׀ חַסְדֶּךָ֮ כִּֽי־בְךָ֪ בָ֫טָ֥חְתִּי הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵלֶיךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי: הוֹדִיעֵ֗נִי דֶּֽרֶךְ־ז֥וּ אֵלֵ֑ךְ כִּֽי־אֵלֶיךָ נָשָׂ֥אתִי נַפְשִֽׁי: הוֹלֵ֣ךְ בַּתֹּם יֵ֣לֶךְ בֶּ֑טַח וּמְעַקֵּ֥שׁ דְּרָכָ֗יו יִוָּדֵֽעַ: הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָֽע֫וּזּ֥וֹ וַיִּבְטַח בְּרֹ֣ב עָשְׁר֑וֹ יָעֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ: הֲֽתִבְטַח־בּ֖וֹ כִּי־רַ֣ב כֹּח֑וֹ וְתַעֲזֹ֖ב אֵלָ֣יו יְגִיעֶֽךָ: הַבֹּטְחִ֥ים עַל־חֵילָ֑ם וּבְרֹ֥ב עָשְׁרָ֗ם יִתְהַלָּֽלוּ: הִנְנִ֤י מְקַבְּצָם֙ מִכָּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הִדַּחְתִּ֥ים שָׁ֛ם בְּאַפִּ֥י וּבַחֲמָתִ֖י וּבְקֶ֣צֶף גָּד֑וֹל וַהֲשִֽׁבֹתִים֙ אֶל־הַמָּק֣וֹם הַזֶּ֔ה וְהֹשַׁבְתִּ֖ים לָבֶֽטַח:

 וּֽבָטַחְתָּ כִּי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה וְחָפַרְתָּ֗ לָבֶ֥טַח תִּשְׁכָּֽב: וַיַּנְחֵ֣ם לָבֶטַח וְלֹ֣א פָחָ֑דוּ וְאֶת־אוֹיְבֵיהֶ֗ם כִּסָּ֥ה הַיָּֽם: וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים׀ תּוֹרִדֵ֬ם׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּמִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַאֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ: וַאֲנִ֤י׀ כְּזַ֣יִת רַעֲנָן בְּבֵ֣ית אֱלֹהִ֑ים בָּטַ֥חְתִּי בְחֶֽסֶד־אֱלֹהִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד: וְיִבְטְח֣וּ בְךָ יוֹדְעֵ֣י שְׁמֶ֑ךָ כִּ֤י לֹֽא־עָזַ֖בְתָּ דֹרְשֶׁ֣יךָ יְהוָֽה: וְאֶֽעֱנֶ֣ה חֹרְפִ֣י דָבָ֑ר כִּֽי־בָטַחְתִּי בִּדְבָרֶֽךָ: וַאֲנִ֤י׀ בְּחַסְדְּךָ֣ בָטַחְתִּי֮ יָ֤גֵ֥ל לִבִּ֗י בִּֽישׁוּעָ֫תֶ֥ךָ אָשִׁ֥ירָה לַיהוָ֑ה כִּ֖י גָמַ֣ל עָלָֽי: וַיִּתֵּ֬ן בְּפִ֨י׀ שִׁ֥יר חָדָשׁ֮ תְּהִלָּ֪ה לֵֽאלֹ֫הֵ֥ינוּ יִרְא֣וּ רַבִּ֣ים וְיִירָ֑אוּ וְיִבְטְח֗וּ בַּיהוָֽה: וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלִַ֖ם לָבֶֽטַח: וְלֹא־יִהְי֨וּ ע֥וֹד בַּז֙ לַגּוֹיִ֔ם וְחַיַּ֥ת הָאָ֖רֶץ לֹ֣א תֹאכְלֵ֑ם וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד: וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם וְהִשְׁבַּתִּ֥י חַיָּֽה־רָעָ֖ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְיָשְׁב֤וּ בַמִּדְבָּר֙ לָבֶ֔טַח וְיָשְׁנ֖וּ בַּיְּעָרִֽים: וְיָשַׁ֥ב עַמִּ֖י בִּנְוֵ֣ה שָׁל֑וֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת֙ מִבְטַחִ֔ים וּבִמְנוּחֹ֖ת שַׁאֲנַנּֽוֹת: וְהָיָ֛ה מַעֲשֵׂ֥ה הַצְּדָקָ֖ה שָׁל֑וֹם וַֽעֲבֹדַת֙ הַצְּדָקָ֔ה הַשְׁקֵ֥ט וָבֶ֖טַח עַד־עוֹלָֽם: וַיֵּשֶׁב֩ יְהוּדָ֨ה וְיִשְׂרָאֵ֜ל לָבֶ֗טַח אִ֣ישׁ תַּ֤חַת גַּפְנוֹ֙ וְתַ֣חַת תְּאֵֽנָת֔וֹ: וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח: וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח: וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל:

 זִבְח֥וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק וּבִטְח֗וּ אֶל־יְהוָֽה: זֹ֞את הָעַלִּיזָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח:

 חֶרְדַּ֣ת אָדָם יִתֵּ֣ן מוֹקֵ֑שׁ וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה יְשֻׂגָּֽב:

 ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִבְּטֹ֗חַ בָּאָדָֽם:  ט֗וֹב לַחֲס֥וֹת בַּיהוָ֑ה מִבְּטֹ֗חַ בִּנְדִיבִֽים:

 יִשְׂרָאֵל בְּטַ֣ח בַּיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא: יְהוָ֤ה׀ עֻזִּ֥י וּמָגִנִּי֮ בּ֤וֹ בָטַ֥ח לִבִּ֗י וְֽנֶ֫עֱזָ֥רְתִּי וַיַּעֲלֹ֥ז לִבִּ֑י וּֽמִשִּׁירִ֥י אֲהוֹדֶֽנּוּ: יִרְאֵ֣י יְהוָה בִּטְח֣וּ בַיהוָ֑ה עֶזְרָ֖ם וּמָגִנָּ֣ם הֽוּא: י֥וֹם אִירָ֑א אֲנִ֗י אֵלֶ֥יךָ אֶבְטָֽח: יֵ֣צֶר סָמ֔וּךְ תִּצֹּ֖ר שָׁל֣וֹם׀ שָׁל֑וֹם כִּ֥י בְךָ֖ בָּטֽוּחַ:

 כֹּ֣ה׀ אָמַ֣ר יְהוָ֗ה אָר֤וּר הַגֶּ֨בֶר֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְטַ֣ח בָּֽאָדָ֔ם וְשָׂ֥ם בָּשָׂ֖ר זְרֹע֑וֹ וּמִן־יְהוָ֖ה יָס֥וּר לִבּֽוֹ: כִּֽי־הַמֶּלֶךְ בֹּטֵ֣חַ בַּיהוָ֑ה וּבְחֶ֥סֶד עֶלְי֗וֹן בַּל־יִמּֽוֹט: כִּי־בוֹ יִשְׂמַ֣ח לִבֵּ֑נוּ כִּ֤י בְשֵׁ֖ם קָדְשׁ֣וֹ בָטָֽחְנוּ: כִּ֤י לֹ֣א הֶאֱמִינוּ בֵּאלֹהִ֑ים וְלֹ֥א בָטְח֗וּ בִּֽישׁוּעָתֽוֹ: כְּמוֹהֶם יִהְי֣וּ עֹשֵׂיהֶ֑ם כֹּל אֲשֶׁר־בֹּטֵ֣חַ בָּהֶֽם: כִּֽי־אַתָּ֥ה תִקְוָתִ֑י אֲדֹנָ֥י יְהוִ֗ה מִבְטַחִ֥י מִנְּעוּרָֽי: כִּ֤י לֹ֣א בְקַשְׁתִּ֣י אֶבְטָ֑ח וְחַרְבִּ֗י לֹ֣א תוֹשִׁיעֵֽנִי:

 לְדָוִ֨ד׀ שָׁפְטֵ֤נִי יְהוָ֗ה כִּֽי־אֲנִי בְּתֻמִּ֣י הָלַ֑כְתִּי וּבַיהוָ֥ה בָּטַ֗חְתִּי לֹ֣א אֶמְעָֽד: לָכֵ֤ן׀ שָׂמַ֣ח לִבִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּשָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח: לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיּ֔וֹם וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יו שָׁכֵֽן:

 מַשְׂכִּ֣יל עַל־דָּבָר יִמְצָא־ט֑וֹב וּבוֹטֵ֖חַ בַּיהוָ֣ה אַשְׁרָֽיו: מִשְּׁמוּעָ֣ה רָעָה לֹ֣א יִירָ֑א נָכ֥וֹן לִבּ֗וֹ בָּטֻ֥חַ בַּיהוָֽה: מִ֤י בָכֶם֙ יְרֵ֣א יְהוָ֔ה שֹׁמֵ֖עַ בְּק֣וֹל עַבְדּ֑וֹ אֲשֶׁ֣ר׀ הָלַ֣ךְ חֲשֵׁכִ֗ים וְאֵ֥ין נֹ֨גַהּ֙ ל֔וֹ יִבְטַח֙ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֔ה וְיִשָּׁעֵ֖ן בֵּאלֹהָֽיו:

 נ֤וֹרָא֨וֹת׀ בְּצֶ֣דֶק תַּעֲנֵנוּ אֱלֹהֵ֣י יִשְׁעֵ֑נוּ מִבְטָ֥ח כָּל־קַצְוֵי־אֶ֗רֶץ וְיָ֣ם רְחֹקִֽים: נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ:

 רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּיהוָ֑ה חֶ֗סֶד יְסוֹבְבֶֽנּוּ: רְחַב־נֶפֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּבוֹטֵ֖חַ עַל־יְהוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן:

 שָֽׁמְרָ֣ה נַפְשִׁי֮ כִּֽי־חָסִ֪יד אָ֥נִי הוֹשַׁ֣ע עַבְדְּךָ אַתָּ֣ה אֱלֹהַ֑י הַבּוֹטֵ֥חַ אֵלֶֽיךָ: שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הַבֹּטְחִ֥ים בַּיהוָ֑ה כְּֽהַר־צִיּ֥וֹן לֹא־יִמּ֗וֹט לְעוֹלָ֥ם יֵשֵֽׁב: שָׂנֵ֗אתִי הַשֹּׁמְרִ֥ים הַבְלֵי־שָׁ֑וְא וַאֲנִ֗י אֶל־יְהוָ֥ה בָּטָֽחְתִּי: