ימים טובים ושאינם טובים לצאת לדרך וסגולות ליוצא לדרך

אמרו חכמינו זכרונם לברכה “לעולם יזהר אדם באלו הימים שלא לצאת בהם לדרך ולא להתחיל בהם שום עסק “
ואלו הימים בחדש טובים-. ב. ד. ט. יא. טו. טז. יט. כא. כז.
אבל א. ג. ה. רעים ולא יזוז ממקומו וסימנך גא”ה ושאר ימים לא טובים ולא  רעים עכ”ל.

ויש לרמוז זה במאמרם ז”ל “כל גאה שוטה” כל ההולך בימים אלו שסימנם גא”ה שוטה הוא. ואין מביאין ראיה מן השוטים. כי שומר פתאים ה’ כ”כ הרב חידת שמשון ד”ח ע”ג.

כתבו בעלי הרמז שבכל זה שישים דעתו באיזה יום ושעה יפה לצאת לדרך שנאמר ושמרתם את נפשותיכם מאד.

כבר כתבו ביו”ד סי’ קע”ט נהגו שאין מתחילין בשום דבר בב’ וד’ ואפילו ללמוד אין מתחילין.

וכתב רמ”א שאין לסמוך על הנס במקום שיודע שהוא נגד המזל עכ”ל.

וכתב הט”ז הטעם שהכוכבים הצומחים בהם הם קשים.

ובס’ דרך חיים טעם אחר וז”ל לעולם יכנס אדם בכי טוב ר”ל ביום שנאמר בו כי טוב ולא ביום ב’ שלא נאמר בו כי טוב ובו ביום נברא גיהנם ויש סכנה בדבר.

אך דהאידנא דשו ביה רבים ושומר פתאים ה’ מ”מ שומר נפשו ירחק מהם.

הגם שאפשר להקל ביום דל”ת מ”מ ביום ב’ נכון ליזהר.

כ”כ הרב חידת שמשון ד”ח ע”ג. ועיין בס”הק האח נפשנו מע’ יו”ד באורך ועיי”ל בס”ד מע’ יו”ד.

ולכן אמרתי להביא ענין שבעה כוכבי לכת שהם שצ”ם חנכ”ל לז’ ימי השבוע להולכי דרכים והכל בידי שמים ושומר פתאים ה’. וילך שפ”י.

ליל א’ מזל כוכב היוצא בה לדרך לא טוב וח”ו חסרון נפשו.

שעה ב’ לבנה, היוצא בה למלחמה יצליח. או למלאכה וכל דבר.

שעה ג’ שבתאי היוצא בה לדרך חוזר בצער ב”מ או יקראהו צער בדרך.

שעה ד’ צדק היוצא בה לדרך חוזר לביתו בשלום.

שעה ה’ מאדים לא טוב לצאת פן יקראהו אסון בדרך.

שעה ו’ חמה היוצא בה לדרך חוזר בשמחה.

שעה ז’ נוגה היוצא בה לדרך חוזר בשמחה ובשלום ויצליח בע”ה.

וכן חוזרים חלילה ביום ובלילה. כמ”ש בס”הק דבק מא’ח מע’ ג’ דכ”ד ע”ב. ועיין בס’ משפטי הכוכבים להראב”ע ז”ל.

עיני ראתה באוצר הספרים בפירינצי (Nella Biblioteea Laurenz Plut. XLIV Cod.14 trovaei un’Opera manoscritta di Cabaia )

משם הרב רבי משה בכמהר”ר שמואל דאביליא ז”ל ושם נאמר סי’ העורב.

בצאתך מן העיר אם תשמע קול עורב בצד ימינך לך לדרכך ואפילו אם תלך במו אש לא תזוק. ואם על שמאל לא תלך. ואם בין כתפיך שוב לביתך ועשה צדקה. ואם באת אל המדינה ושמעת קולו בחצי הדרך ולפניך יביא את פיו על הארץ תמתין עד עבור היום ויטיב לך.

גם שם מצאתי כתוב אם תלך לבקש דבר מן השליט או מושל או פקיד או גדול או להתגונן על איזה דבר שיהיה ומצא עוור בדרך יהיה דבר ההוא למכשול ולפוקה ב”מ ויהיו דבריו עליו למשא כבד. ואם עוור בעין אחת ויקרה צידך אצל צדו העוור גם הוא לך למוקש. ואם יקרה בצד המאיר והשלם יאורו עיניך בכל רצונך.

גם שם כתוב היוצא מן ביתו לעשות דבר לעצמו או לאחרים ויוצא אשה לקראתו ישוב לביתו כי לא יעשה זה המעשה ואם יצא ב’ או ג’ פעמים או יותר יתקיים. שם. ועיין בס”הק נפלאים משעיך מע’ ב. באורך.

אם אדם הולך בדרך ויש אויבים וראה שהאויבים באים עליו יקרא פסוק זה ויושע ה’ ביום ההוא עד סוף הפסוק ויחשוב שם זה בלבו ובעיניו באותיותיו ובנקודותיו. וזה הוא. נעורירון. מדרש תלפיות.

ראתה עיני בס’ אותות השמים כ”י משנת התקס”ה וכתוב שם שהמחבר העתיקו מס’ הנקרא מאיסטרו ליאון פרנקו שנת הרס”ח ושם נאמר שאלו הימים קבלה איש מפי איש עד עזרא הסופר שימושן וסגולתן. ואלו הם:

יום א’ טוב לכל מלאכה.

יום ב’ טוב לקנות בתים ולכתוב דייתיקי.

יום ג’ טוב לזרוע.

יום ד’ קשה לכל דבר.

יום ה’ טוב לכל דבר.

יום ו’ טוב לדרך.

יום ז’ טוב למאלכה.

יום ח’ טוב לילך בדרך. יש וקשה לפני שופט.

יום ט’ טוב ללכת למשפט.

יום יו”ד טוב לקנות כל חפץ.

יום י”א טוב למשא ומתן. וג”כ יום י”ב.

יום י”ג קשה לכל דבר שבעולם.

יום י”ד טוב לסחורה.

יום ט”ו לא ירחוץ בו וקשה מעט וטוב לבנין.

יום ט”ז טוב למשא ומתן.

יום טו”ב קשה לכל מלאכה והנשבע בו ימות המשביע והנשבע.

יום ח”י טוב להתפלל בו על מה שתרצה.

יום י”ט טוב לכל דבר.

יום כ’ קשה לכל דבר.

יום כ”א טוב לכל דבר.

יום כ”ב קשה לכל דבר.

יום כ”ג טוב לכל דבר.

יום כ”ד קשה למשביע ולנדבע.

יום כ”ה אינו טוב.

יום כ”ו חסר.

יום כ”ז טוב לכל דבר. ובפרט ללכת לפני מלכים.

יום כ”ח טוב לעשות רפואה לחולים.

יום כ”ט טוב להתפלל ולצום כי יום רצוי הוא לפיני הקב”ה ושפ”י

ועיין בס”הק “זכר עשה” מע’ יו”ד ובספר הקדו’ “נפלאים מעשיך” מע’ זו באורך.